פסק-דין בתיק עת"מ 33176-12-10

1.         עתירה כנגד החלטות הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה - מחוז חיפה, בגדרן נדחו בקשות העותרים לקבלת היתרים לבניית מבנים בחלקות קרקע שבבעלותם והמצויות באזור החקלאי הידוע כבקעת הנדיב, מצפון ליישוב בנימינה. הדיון מתמקד בשאלת סמכותה של הוועדה המחוזית לדון בבקשה להיתר ובסמכותה להחליט בניגוד לעמדת הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה.

רקע

2.         העותרים הינם הבעלים והמחזיקים במקרקעין הידועים כגוש 10209 חלקה 9 (להלן "חלקה 9") וגוש 10224 חלקה 63 (להלן "חלקה 63") (שתי החלקות להלן "המקרקעין"). המקרקעין נמצאים בבקעת הנדיב, הנמצאת מצפון ליישוב בנימינה. חלקה 9 מצויה כ-8 מ' מגדות נחל תנינים. חלקה 63 מצויה במרחק של כ-12 מ' מגדות נחל תמסח. שתי החלקות מצויות בשטח המיועד על פי תכנית המתאר של בנימינה ש/23א' לייעוד חקלאי. בפועל משמשות החלקות לגידולים חקלאיים.

3.         בשנת 2009 הגישו העותרים לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה - השומרון (להלן "הוועדה המקומית") שתי בקשות לקבלת היתר בניה; האחת - בקשה למתן היתר לבניית אורווה לסוסים ומתבן בחלקה 9; והשנייה, בקשה למתן היתר לבניית סככה חקלאית ומחסן חקלאי בחלקה 63.

שתי הבקשות הובאו לדיון בפני הוועדה המקומית וזו החליטה ביום 18/5/09 לדחותן. ביחס לבקשה לקבלת היתר לבניה בחלקה 9, החליטה הוועדה כי לאור הוראות תכנית המתאר, יש להעבירה לוועדה המחוזית (נספח 8 לעתירה). ביחס לבקשה לבניית סככה ומחסן בחלקה 63, החליטה הוועדה כי דינה להדחות בשל עמדת משרד החקלאות, שמצא כי הפעילות החקלאית בחלקה אינה מצדיקה הקמת המבנים (נספח 7 לעתירה).

4.         על החלטות אלו של הוועדה המקומית הגישו העותרים עררים לוועדת הערר המחוזית במחוז חיפה (להלן "ועדת הערר") (עררים 209/09, 210/09). ועדת הערר סברה כי בטרם יתקיים דיון בוועדה המחוזית, ראוי שהוועדה המקומית תביע דעתה לגוף הבקשה לקבלת היתר לבניית אורווה, ועל כן הורתה להחזיר את הבקשה לוועדה המקומית. גם ביחס לבקשה לקבלת היתר לבניית הסככה בחלקה 63, הורתה הוועדה על החזרת הדיון לוועדה המקומית, לשם בחינתה מחדש. הוועדה מצאה שטעתה הוועדה המקומית עת שסמכה החלטתה רק על עמדת משרד החקלאות, מבלי שהפעילה שיקול דעת עצמאי (החלטה מיום 22/10/09 - נספח 9 לעתירה).

5.         שתי הבקשות הובאו שוב לדיון בפני הוועדה המקומית, וזו החליטה ביום 9/11/09 לאשר את שתי הבקשות, בכפוף לקבלת אישור הוועדה המחוזית ובכפוף למילוי דרישות ותנאים שונים. הדיון הועבר לוועדת המשנה לתכניות של הוועדה המחוזית, שהחליטה לדחות את שתי הבקשות (נספח 1 ו-2 לעתירה).

6.         ביחס לשתי הבקשות ציינה ועדת המשנה, כי הבנייה המבוקשת אינה משתלבת בשטח החקלאי הפתוח שהינו בעל נגישות סביבתית ונופית. כן ציינה כי הבקשות אינן תואמות את מדיניות התכנון הארצית והמחוזית. ביחס לבקשה בחלקה 9 - אורוות הסוסים, צוין כי על פי תמ"א/3 - תכנית המתאר הארצית לדרכים - אזור החלקה הוא בתחום דרך אזורית מס' 652.             אמנם לדרך זו טרם הוכנה תכנית מפורטת, אולם יש לשמור על רצועה לתכנון הדרך ולהימנע מקביעת עובדות שיפגעו בתכנון מיטבי בעתיד.

            עוד צוין, כי על פי תכנית המתאר המחוזית תמ"מ 6/5, מחצית מהחלקה מצויה ברצועת הנחל ומחצית בשטח חקלאי שמור. באזורים אלו אין להתיר כל בנייה. על פי התכנית ניתן להקים מבנים לבעלי חיים רק בשטח "החקלאי משקי" ולא ברצועת הנחל או בשטח החקלאי הפתוח.

            הוועדה הפנתה גם למגבלות בנייה הקבועות בתמ"מ/6 - תכנית מתאר מחוזית מופקדת, שלפיה אין להתיר בניית מבנים חקלאיים, אלא על פי תכנית מתאר כוללת שתיערך בעתיד.

            לבסוף מפנה הוועדה לתכניות המתאר הארציות תמ"א 34/ב/3 ותמ"א/35, ומציינת כי הבנייה המבוקשת מנוגדת למגמות העולות מתכניות אלו, ובמיוחד מהמגמה לשמור על צירי הניקוז ושימור משאבי מים.

7.         ביחס לחלקה 63, מציינת ועדת המשנה שיקולים זהים. בין היתר היא מציינת שתכנית תמ"מ 6/5 קובעת הוראות זהות גם לגבי בנייה ברצועת נחל תמסח, כמו לגבי רצועת נחל התנינים. הוועדה מפנה גם לתכניות המתאר הארציות תמ"א/35 ותמ"א 34/ב/3, ומוסיפה כי לפי תכנית המתאר הארצית תמ"א/22, חלק מהחלקה מצוי בתחום המוגדר כנטיעות בגדות הנחלים.

העתירה

8.         העותרים טוענים בעתירה כי הסמכות למתן היתרים תואמי תכנית מסורה לוועדה המקומית בלבד ולא לוועדה המחוזית. על כן טוענים הם כי לא היה מקום להיזקק לקבלת עמדת הוועדה המחוזית. העותרים מפנים להוראות בדבר חלוקת הסמכויות בין גופי התכנון השונים, המצויות בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965. לחלופין, נטען כי אף אם נדרשת החלטה של הוועדה המחוזית, הרי שההחלטות נתקבלו על ידי ועדת המשנה בלבד ולכן אינן תקפות.

העותרים סבורים גם כי הסתמכות ועדת המשנה על תכניות המתאר המופקדות הינה שגויה, שכן גם על פי האמור בתכניות אלו, אין בהן כדי לפגוע בתוקפן של תכניות מתאר תקפות. כך גם ביחס לתכניות המתאר הארציות.

לבסוף טוענים העותרים כי ההחלטות אינן סבירות ואינן מידתיות. העותרים הפנו לחוות דעת ולצילומים של בקעת הנדיב מהם עולה, לטענתם, כי הבניה המוצעת לא תפגע בסביבה ולא בשטחים הפתוחים. לטענתם, ניתן למצוא בניה דומה בחלקות נוספות בבקעה, וכי אין בבניית סככות חקלאיות משום פגיעה נופית כלשהי.

9.         הוועדה המקומית חזרה על עמדתה כפי שהובעה בהחלטותיה, אך הוסיפה כי אין בדעתה להתערב בשיקול דעתה של הוועדה המחוזית.

ב"כ הוועדה המחוזית ביקשה לדחות את העתירה על כל חלקיה. לטענתה, אין מקום להתערבות בית המשפט בשיקול דעתה של הוועדה המחוזית. עוד טענה כי לא נפל כל פגם בשיקולי ועדת המשנה. לבסוף טענה כי העתירה הוגשה בשיהוי ניכר.

דיון והכרעה